פסק-דין בתיק ס"ע 59292-03-11

1.         התובעת, הגב' רויטל דניאלי, עבדה כמנהלת מחלקת מכירות בנתבעת- תחנת רדיו מקומית, כעשור. שכר עבודתה הורכב משכר יסוד ומעמלות משתנות שנגזרו ממכירותיה שלה ושל העובדים שעבדו תחתיה, במחלקה אותה ניהלה. בעקבות שינוי ארגוני בנתבעת הוקמה מחלקת מכירות נוספת, ועובדת שעבדה תחת התובעת נבחרה לנהל מחלקה זו,  תוך שהיא לוקחת את הלקוחות עימם עבדה קודם לכן למחלקה החדשה בניהולה, באופן בו לא היתה עוד התובעת זכאית לעמלות בגין לקוחות אלו. האם יש לראות את התפטרותה של התובעת בנסיבות אלו, כהתפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהתובעת להמשיך ולעבוד, המזכה אותו בפיצויי פיטורים, הינה השאלה העיקרית שבאה לפתחו של בית הדין בתיק זה. כן מנמקת התובעת נימוקים נוספים בנוגע לזכאותה לפיצויי פיטורים וכן תובעת התובעת  הפרשים בגין עמלות המגיעות לה לטענתה בכל הנוגע לעסקאות אותם סגרה, עובר להפסקת העסקתה. 

ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות

הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:

2.         הנתבעת הינה תחנת רדיו מקומית.

3.         התובעת החלה לעבוד בחברת ת.ר.א רדיו בע"מ החל מיום 1.1.2000 כסוכנת מכירות ולאחר תקופה התמנתה למנהלת מחלקת מכירות. בחודש 12/09  נערכו חילופי מעבידים במקום העבודה וכל זכויות העובדים הועברו לנתבעת.

4.         התובעת המשיכה לעבוד לאחר השינוי בנתבעת,  עד ליום 16.3.10.

5.         שכר עבודתה של התובעת הורכב משכר יסוד בסך 4,500 ש"ח ומעמלות סוכן שהשתנו מידי חודש בחודשו.

6.         ביום 1.12.07, נחתם הסכם עבודה אישי, בין התובעת לבין חברת "ת.ר.א רדיו ת"א בע"מ". הגדרת תפקידה של התובעת בהסכם היתה, ניהול אחת ממחלקות המכירות והשיווק בתחנת הרדיו של החברה. כמו כן נקבע בהסכם העבודה האישי כי התובעת תקבל שכר בסיסי בסך של 4,500 ש"ח ברוטו וכן אחוזים בשיעור שבין 3.5% לבין 5% מסכום התמורה שתתקבל בפועל, בגין העסקאות הכלולות, באותו סכום שידור נטו. התובעת קיבלה עמלות בשיעור 3% - 5% מכלל עסקאות המחלקה ובגין עסקאות אישיות שביצעה התובעת, קיבלה עמלה של 5%.

7.         ביום 7.6.09 יצאה התובעת לחופשת לידה וחזרה לעבודתה ביום 10.10.09.

8.         בחודש ינואר 2010, התקיימה ישיבת הנהלה, בה הוחלט על שינוי ארגוני במחלקת מכירות, על מנת לקדם את מכירות הנתבעת. נוכח האמור, במהלך חודש פברואר 2010, התקיימה פגישה בין התובעת לבין נציגי הנתבעת שכונסה בעקבות החלטת הנתבעת, להקים ברדיו מחלקת מכירות חדשה. במסגרת החלטה זו, הובהר לתובעת, כי הגב' שירה רייניץ (להלן: "הגב' רייניץ") שעבדה תחתיה, תעבור לנהל את מחלקת המכירות החדשה.

9.         התובעת הבהירה כי אינה מרוצה מרה-הארגון שהנתבעת ביקשה לבצע וטענה, כי רה-ארגון זה, עתיד לפגוע במעמדה ובשכרה - פגיעה של 6,000 ש"ח לחודש. הנתבעת הציעה לתובעת כי תפצה אותה במשך 6 חודשים, בסך של 2,000 ש"ח.

10.       ביום 10.3.10 שלחה התובעת מייל למר דני נישליס (מנכ"ל הנתבעת) וציינה בפניו כי הינה מתנגדת לשינוי הארגוני והכספי והפגיעה בשכרה עקב העברת גב' רייניץ ולקוחותיה למחלקה החדשה, שלא בניהולה וביקשה לדעת, האם הוא עומד על השינוי באופן סופי.  הנתבעת לא ענתה למייל זה.

11.       ביום 15.3.10 פנתה התובעת לנתבעת במכתב, באמצעות ב"כ, שבסיומו הבהירה כי הינה נותנת הודעה מוקדמת על התפטרותה בגין מפוטר, מכוח סעיף 11 ו-7 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג- 1963 (להלן:" חוק פיצויי פיטורין"). במכתב זה, ציינה התובעת כי התפטרותה נובעת מהסיבות המפורטות: עקב השינוי הארגוני והקמת מחלקת מתחרה שתנוהל ע"י הגב' רייניץ, תוך לקיחת לקוחותיה, עקב שינוי הזהות המשפטית של המעסיק מחברת "ת.ר.א רדיו בת"א בע"מ" לנתבעת ועקב פקיעת הזיכיון של הנתבעת ועקב רצונה להתפטר, על  מנת לטפל בילדה.

12.       עוד באותו יום השיבה ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת והבהירה כי אין היא רואה את התפטרות התובעת כפיטורים. כמו כן הובהר במכתב זה כי הנתבעת מוותרת על תקופת ההודעה המקודמת וכי תשלם לתובעת פיצוי בסכום השווה לשכרה הרגיל, בעד התקופה שבה לא תועסק בפועל (עד ליום 14.4.2010).

13.       לאחר מכן היו תכתובות נוספות בין בעלי הדין,  בנוגע לדרישת הנתבעת לפיה התובעת לא תפנה ללקוחותיה. ר' נספח ה1-ה3 לתצהיר התובעת.

הראיות העיקריות שהוגשו בתיק זה:

14.       התובעת הגישה תצהיר מטעמה. הגב' דייזי אלברט, סמנכ"ל כספים  בנתבעת,  הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת. המצהירות נחקרו על תצהיריהן.

דיון והכרעה

המסגרת המשפטית: